פותחים אשנב - אורח חיים רווחי 

לאחרונה הציבור הישראלי מקבל מידע על פעולות האוצר והרגולטור הישראלי לגבי כספי חסכונות שלנו הנחסכים בעמל רב. מוקד המידע מופנה אל ליבת  החסכונות: ביטוח מנהלים, קרנות הפנסיה וקרנות ההשתלמות.

מנקודת ראות מקצועית של מנהל תיקי השקעות, זה אומר, החיזוי והניבוי העתידי הופך להיות מורכב שבעתיים. למשל למה הדבר דומה? לנסיעה ברכב בכביש מפותל ב-180 קמ"ש ולנסות לצלוף מהרכב ולקלוע! האם הצלף יצליח? שאלת המיליון דולר.

אם-כן,  מהם הנתיבים העומדים לצידו של מנהל השקעות (הצלף) להגנה על האיש הממוצע החוסך בעמל רב?

נכון לומר כי, העתיד הכלכלי על-פי המסרים מהעולם ומהארץ, אינם מעודדים ולא מבשרים כי,

                                                  "יהיה טוב".

קיימת האפשרות לאחוז בפחד ואף בחרדה מול עתיד כלכלי מעורפל והחוסר הוודאות האופף אותו. אך במקביל קיימת אפשרות ריאלית ובהישג יד-  ניתן להיערך בצורה יעילה ומבטיחה יותר לשמירת חסכונותינו.  כל פרט שיבחר להיות מודע להשלכות של המדיניות הכלכלית רבת התהפוכות יאפשר לו לצמצם למינימום את ערפול הכלכלי בתיק השקעותיו.

הכיצד, אמורים אנו לחזות את העתיד הכלכלי המטלטל בנו? האומנם ניתן?!  ניתן וניתן לשנות כל מציאות, בהערכות נכונה. הכיצד ?

ראשית- שאלות רלוונטיות שהן לכאורה פשוטות ומוכרת : מי החוסך - מי המשקיע - מה מצבו המשפחתי כיום? ומהו מערך הפנסיוני העתידי של המשקיע - כיצד עונים על אותן שאלות שלכאורה הן פשוטות - !

נכון, כדי לענות על השאלות אילו בצורה מושכלת- יש להכיר, להבין ולקחת בחשבון מספר היבטים כלכליים עתידיים והם:

נצעד ביחד על-פי מתווה המוצע במאמר הנוכחי. לדעתי המקצועית, הסיכוי להצלחה יהיה גובה יותר כאשר :

v     בראש וראשונה לדעת להבין את הנתונים,  לנתחם ולנסות להגיע לגורמים העיקריים המשפיעים בהווה על תיק החיסכון והשקעות עתידיות.

v     ובטרם  נענה על שאלות המבטיחות את עתידנו הכלכלי-  יש להכיר ולתת את הדעת על אותם, הדגשים, פרמטרים וקופת חיסכון המוצגים במאמר,  בשני שלבים :

שלב א':   הכרת- הגורמים

קרן-פנסיה

קרן הפנסיה כיום, אינה מבטיחה כבעבר את גודל סכום ההקצבה. המשמעות- לגבי ביטוח מנהלים- אובדן היתרון היחסי על-פני קרנות הפנסיה. שינוי מדיניות כלכלית זו מדגישה שלא ניתן להבטיח מקדם קצבה כלומר, סכום המובטח חודש בחודשו למשקיע ו/או לגמלאי.

הסיבות לשינוי מדיניות כלכלית נעוצה ב:

*רמת הסיכון הכלכלי הגלובאלי עלתה, ועל פי הערכות רמת הסיכון עלולה אף להצפין.

*גובה דמי ניהול גבוהים שגובים : קרנות הפנסיה, קופות הגמל, ביטוח מנהלים, קרנות השתלמות וניהול תיקים באמצעות בתי ההשקעות.

*עליית תוחלת חיים.

אינפלציה

כוחו וערכו של הכסף (כוח קנייה)- האינפלציה משקפת ומציגה באופן שטתי את עלות המחייה בעולם ובארץ.

בארץ האינפלציה השנתית נעה בין 2.9% ל- 3.5%- במידה וההשקעה לא הניבה כ- 3.5% שנתי נטו אזי ערכו של הכסף יורד. על-כן, ההשקעה חייבת להניב מינימום את ערך האינפלציה השנתית על מנת לשמור על ערך הכסף (כל אחוז מעבר לזה ניתן לראות כרווח).

תוחלת חיים

כידוע אורך חיו של האדם הולכים ומתארכים- משמעותם לגבי חסכונות הציבור. חייב החיסכון להספיק ליותר זמן מבעבר ולענות על יותר צרכים.

פיזור וגיוון השקעות

חוסר הכרה והבנה מספקת של המשקיע הממוצע, מביא לחוסר פיזור השקעות בתיק השקעות האישי. המשמעות: השקעות לטווח ארוך יוצרות שחיקה בכספי החסכונות כלומר, להפסדים גבוהים ומיותרים לאותו משקיע. לדעת המשקיע הממוצע שלא בקי ברזי הנושא, אם ישנה חברה או ענף זה או אחר, יוכל להבטיח את כספו. זוהי טעות נפוצה בקרב המשקיע הממוצע.

אם המשקיע, לא יעקוב  אחר המטוטלת הכלכלית שנע ב-180 קמ"ש  כפי שציינתי בתחילת המאמר, ימצא עצמו נרדם בשמירה. ניתן לראות בוודאות כיצד השקעה בענף זה או אחר שוחקת את החסכונות לאורך זמן. מצב זה,  מוביל אל הפסד מיותר שניתן למנוע אותו. הפסד זה נשלט על-ידי המשקיע ועליו מוטלת האחריות למנוע את שחיקת כספו.

שלב ב' :  פתרונות אפשריים 

מניות- דיבידנדים

אחת הדרכים כדי להתגבר על האינפלציה (כוח קנייה) של 3.5%, היא רכישת מניות בארץ ובחו"ל, הנותנות דיבידנדים כל שנה ולאורך זמן, באחוז גבוה מזה של האינפלציה השנתית.
 חשוב לציין, כי  עקב חלוקת הדיבידנדים שווי החברות לא גדל בדומה לשאר החברות, שלא מחלקות דיבידנדים, לכן חלוקת הדיבידנדים מאפשרת פיצוי גבוה. 

איגרות חוב

דרך נוספת להכנסה שוטפת ולשמירת ערכו של הכסף היא, רכישת איגרות חוב.  מומלץ על איגרות חוב ממשלתיים בשילוב עם איגרות של חברות (קונצרנים). איגרות אלו מהווים שמירה והכנסה נוספת לחסכונות העתידיים. בשוק קיימות שתי איגרות חוב לרכישה והן: איגרות חוב שיקליות ואגרות חוב צמודות מדד. רכישה מאוזנת בין איגרות חוב ממשלתיות שתשואתן נמוכה יחסית, אבל, בטוחה יותר, וביחד עם איגרות חוב של חברות(קונצרנים) תביא לסיכוי טוב יותר לרווחים.

מהו הרווח של איגרות חוב למשקיע: חלוקת קופונים במהלך השנה והחזרת הכסף המושקע בתום פקיעת איגרת החוב. חשוב לציין , כי ניתן לרכוש איגרות חוב באמצעות קניית תעודות סל וקרנות נאמנות ומאידך.  המשקיע מחויב בדמי ניהול על חשבון הרווחים.

נדל"ן

רכישת נכס כגון : בית, דירה, חנות  וכ"ו. הנדל"ן מהווה נכס לביטחון סוציאלי עתידי המכניס הכנסה שוטפת חודש בחודשו. לרבים מאתינו  אין את הסכומים גדולים הנדרשים להשקיע בנדל"ן. לכן רובנו נזקקים ללקיחת משכנתא. חשוב מאוד לפרוס את המשכנתא (בעיקר לצעירים) לאורך תקופה ארוכה ולוודא כי שכירות הנכס יחזיר בוודאות את תשלום המשכנתא. חשוב-לציין, בשונה מקרנות פנסיה, אחרי 30 שנה המשקיע יקבל את ההון שנחסך, וגם, קצבה חודשית בערך שווי הנכס ובנוסף יוכל להשאיר ירושה לילדים בניגוד לקרן פנסיה. אך כרגיל לא הכול נוצץ. נדל"ן  נועד לחסכון לאורך זמן על-כן הוא מורכב ומסובך, לכן, מומלץ בחום להסתייע במומחה בתחום ולהצטייד באורח רוח.

רכישת ביטוח בריאות וסיעוד פרטי

הברירה שנותרה בידי המשקיע מהשורה החי במדיניות כלכלית המוצעת כיום,  היא רכישה ביטוח בריאות וסיעוד פרטי. אין צורך להרחיב בנושא קופות חולים הנתמכות מידי שנה תקציבים ממשלתי. תקציב המצטמצם מדי שנה ואין בידי קופות החולים די, משאבים כלכליים להבטיח בריאות וסיעוד ראויים. לכן, המשקיע צריך וחייב לקחת את גורלו בידו. יש לזכור כי, עלות של אדם סעודי נע ביו 15.000 שקל לבין  20.000 שקל (הקופות מבטיחות רק כ-5.000 שקל).

מטבע חוץ

המשק הישראלי הינו,  משק מוטה יצוא, ובשונה למשק האמריקאי, שברובו מייצר לצריכה פנימית. על-כן קימות במשק הישראלי תנודות גבוהות  המושפעות ממשקי העולם. מצב היוצר חוסר ודאות כלכלית לכלל הציבור. המלצתי- יש להשקיע אחוזים בודדים במטבע חוץ, באמצעות, רכישת מניות המושפעות מפעילות במטבע זר ו/או דרך רכישה של חברות בחו"ל המחלקות דיבידנדים.

קרנות הפנסיה, קופות גמל, ביטוח מנהלים.

רוב הציבור הישראלי דואג לעתידו ועתיד יקיריו, ולכן חובה עליו על-פי חוק להפריש כל חודש סכום כסף מסוים. על-מנת לצבור הון בגיל פרישה, שממנו יוכל לקבל הכנסה שוטפת או לחילופין סכום חד-פעמי הוני. במקביל חובה על המשקיע לבצע בדיקת מסלולי השקעה  במהלך השנה. הבדיקה זו,  מומלץ להתבצע באמצעות איש מקצועי בתחום,  נטול אינטרסים זרים זולת אינטרס המשקיע. בנוסף על המשקע לבחון היטב את נושא השארים (מוטבים). רצוי ומומלץ להגדיל את ביטוח הריסק בגיל צעיר. מומלץ להקטין את ביטוח ריסק עד לביטול המוחלט ככול שגיל העמית עולה. 

דמי ניהול

חובתו של המשקיע, לקיים משא ומתן אסרטיבי עם קרנות הפנסיה וחברות ביטוח. גביית דמי ניהול (מתוצאות ועדת בכר), גרמו לירידה משמעותי ברווחיות ופגעו באופן ישיר בחסכונותינו העתידיים.

משקיע העובד במקום עבודה שמאוגד באופן קולקטיבי, ייהנה מאפשרות להורדה בדמי הניהול. לעומת זאת,  משקיע העובד במקום עבודה שאינו מאוגד, עלול לשלם דמי ניהול גבוהים באופן משמעותי ביחס לעמיתו העובד במסגרת מאוגדת ברמה קולקטיבית.

כיצד להתמודד-  ניתן ליצור קבוצה של מספר אנשים, שעובדים בענפים שונים ובמקומות עבודה שונים ולפנות יחדיו לאותה קרן פנסיה או לחברת ביטוח, ( מומלץ ורצוי שהיו מלווים במומחי בתחום) להיכנס למ"מ ולהביא להורדת דמי הניהול אצל אותה קרן פנסיה או חברת ביטוח להורדת דמי הניהול, למינימום האפשרי ביחס לחברות המתחרות.

        אשמח,  לעמוד לצידה של כול קבוצה החפצה בסיוע להורדת דמי הניהול. 

לסיכום

הערכתי המקצועית היא -  על כול אחד מאיתנו לקחת בחשבון שלושה היבטים חשובים,  לעתידו: בריאותו,  בריאות משפחתו  והונו הנוכחי. כדי,  להבטיח את עתידו ועתיד יקיריו.

כפי שנאמר לאורך המאמר, ניתן להבין כי הנבואה ניתנה לנביאים, אך לא לאנשי מקצוע בתחום. כן, ניתן לראות כיוונים ונתיבים הוליסטיים כלכליים (חלקם מוזכרים במאמר). ובנוסף ניתן, להסיק מתוך התרחשויות והסתברויות .  זו הדרך המתאפשרת במציאות כלכלית המונהגת בארצנו. בדרך זו, הסיכוי גדול יותר להגן ולהגדיל הכנסה עתידית שלנו.

על-כן - חובת המשקיע להכיר ואף ברמה ההוליסטית את ההתרחשויות שעלולות לצוף. דרך שתוביל אל גיוון כלכלי מושכל ולבניית  תיק השקעות עם פיזור השקעות מחושב, הלוקח בחשבון אפשרויות רבות כדי ליצור מינימום סיכונים נוכחיים ועתידיים.

          בכל אחד מהנתיבים המוצעים במאמר נדרשת בהכוונה מקצועית לפני רכישה.

אשמח לסייע ולעמוד לצידכם בכול נתיב, המותאם לכל עמית  וכן, להיכנס למ"מ להורדת דמי הניהול אם תהיה קבוצת אנשים החפצה  .